ההר הפרטי

לכל אחד יש את ההר הפרטי שלו.

ההר עליו הוא צריך לטפס.

לכל אחד,

וגם לי.

מה רוצה לומר בזה?

רוצה לומר כמה דברים.

האחד,

רוצה לומר ענווה.

דהיינו מי אני שאדע אודות ההרים שאינם שלי?

אני הלא מכירה את ההרים שלי,

וזהו.

האחר,

חמלה.

לכל אחד יש הר.

לכן,

קצת חמלה,

קצת רגישות,

קצת אמפטיה.

קצת.....

והאחרון,

אחת מתוך ארבע ההסכמות,

"זה לא קשור אלי",

מה שקורה לאחר,

לא קשור אלי.

קשור להר שלו.

להר של חייו,

להר שהוא מרגיש שחייב.

ועוד דבר אחד בקטנה,

שהרי גם לי יש הר לטפס עליו במהלך חיי,

אז אולי לפעמים כדאי שאתרכז בהר שלי ודי?

והלוואי וישובו כבר 101 גברים ונשים,

ילד ותינוק